תערוכות ופרוייקטים
לשהות עם השאלה
כולנו חיים עם רצון פנימי שהמציאות תחזור לחודש פברואר 2020, לרגע הספציפי שבו הכל היה הגיוני ומוכר עדיין.
התערוכה לשהות עם השאלה ממפה אסטרטגיות חדשות של פעולה בתוך עולם משתנה תדיר. ההצעה המרכזית של התערוכה היא האפשרות הלא פשוטה לחיות בתוך הלא נודע, לשהות עם השאלה ולא לנסות לפתור, לעקוף או לנצח אותה אי הסדר כאן כדי להישאר. כעת ניתן לייצר כלים או כיווני מחשבה חדשים שיעזרו לנו להיות נוכחים במציאות המעורערת ולחיות בתוך אי הוודאות. העבודות בתערוכה מקיימות סביבות הפעלה עבור הצופה במגוון מדיומים: וידאו, מיצב, רישום, סאונד ופיסול, ומחוללות מרחב פעיל של למידה והתבוננות. הצופה אינו פסיבי, אלא נמצא במצב של לימוד דרך הפרקטיות השונות שעבודות האמנות מקיימות. זהו מרחב אנרגטי של שינוי המוצא את דרכו אל הצופה.
שרף אורנים
כולנו חיים עם רצון פנימי שהמציאות תחזור לחודש פברואר 2020, לרגע הספציפי שבו הכל היה הגיוני ומוכר עדיין.
יערות אורנים נפוצים מאוד בארץ ישראל. אלה יערות מלאכותיים בהם נשתלו עצי אורן שהובאו מאירופה ואינם מתאימים למדינה שבמהותה היא מדברית.
בחלל הפרויקט משתלבות זו בזו שתי נקודות מבט שונות אודות סצנת הפיקניק. האובייקטים מאפשרים לציורי הקיר להיות חלק מאותו הסט, ולהפך. העבודות מכילות האחת את השניה ויוצרות מציאות בה לא צריך להעמיד פנים. השמחה והמשפחתיות מתקיימות לצד האפלוליות והשבר של החוויה.
אמנים: ארז אוזן ותמר אוסטרהוף.
הלאה לחלל
ערוכה קבוצתית העוסקת במסעות לכיבוש החלל במהלך המאה ה-20 ובהקשרים החברתיים והפוליטיים המושפעים מהם. נקודת המוצא היא כי חקר וכיבוש החלל קשורים בניסיונות של המעצמות הלאומיות להרחיב את ההשפעה הגיאופוליטית, לצבור כוח בו בזמן שהם שואפים לעתיד אוטופי.
פסטיבל-PRINT SCREEN
שלושה ימים של אמנות דיגיטלית מכל העולם בפסטיבל הבינלאומי לאמנות ותרבות דיגיטלית: Print Screen.
באחת התמונות האיקוניות ביותר שהתפרסמו השנה, צולמו מפגינים בהונג קונג כשהם מכוונים סמני לייזר אל מצלמות המשטרה, כדי לשבש את זיהוי פניהם.
אם פעם דרשו מפגינים להיראות ולהישמע, נראה שבמאה ה-21 חלקם דורשים דווקא ההיפך: את הזכות להיות אנונימיים, בלתי-נראים, מתחת לרדאר.
פרינט סקרין מחפש את הסמוי, המיקרוסקופי, הננומטרי, מה שמתחבא מתחת לאדמה ומה שנשאר מאחורי הקלעים